כשחושבים על שי קשה לתאר אותו בלשון עבר .

זה לא סוד ששי היה מגיע לטייסת כמעט כמו סדיר,

ולכן זכינו להכיר אותו כל כך טוב .

אי-אפשר לספור את כמות הלילות, הימים,   

השבתות והחגים ששי היה מעביר בטייסת.

תמיד מגיע ודורש ממתקים, פותרים ביחד תשבצים ,

תמיד מחייך, מעבירים צחוקים ורואים ביחד סרטים.

לנו זה היה ברור כששי מגיע לכוננות לילה הוא משתחרר אוטומטית מוקדם כדי להסיע את הילדים לגן.

שי היה בנאדם יחיד במינו , תמיד ידע להסתכל על הדברים על הצד החיובי ביותר והצליח להעלות חיוך על פניה של כל חיילת מתוסכלת.

אין מילים לתאר את גודל האסון.

בנות המבצעים- טייסת המסק"ר הראשונה