|
את שי אני יכולה לזכור בכ"כ הרבה דרכים.
שי בעל עייני החתול.
שי, המילואימניק המצטיין שאליו אפשר להתקשר תמיד, בכל שאלה ובכל בקשה.
שי החייכן. החיוך שמדביק אותך וגורם לך לחייך גם.
שי האב לחמשת הילדים.
שי המדריך שהיה נשאר עד מאוחר כדי לתחקר עם החניכים.
שי אחד האנשים הטובים שיצא לי להכיר.
במשך השנתיים האחרונות, דיברתי עם שי בין ארבע לחמש פעמים בשבוע. תמיד נרשם ומגיע לטייסת מינימום פעמיים בשבוע. היה לנו הסכם שכשהיה מגיע לכוננויות לילה, יהיה חילוף מוקדם יותר כדי שיספיק להגיע הביתה ולהכין את הילדים לגן. מכיר את כולם, אוהב את כולם ומחייך לכולם.
בפעם האחרונה שדיברתי עם שי בישרתי לו שאני מעבירה אותו מטיסה אחת לטיסה אחרת, קצת פחות מעניינת. בהתחלה שי קצת התאכזב וביקש להשאר בטיסה המקורית אבל אז שי, כמו שי אמר "אין בעיה, שימו אותי איפה שאתם צריכים אותי".
|
